דבר היו"ר

בתקופה האחרונה, עם כניסתי לאקים, מצאתי את עצמי נכנס למרחב חיים שיש לו שפה פנימית שמאמינה ביכולת ההשתנות של האדם ושל החברה. שפה שמבקשת לשים את האדם במרכז ומסביבו לייצר מערך תומך ומכיל, מסנגר ומניע לשילוב מקסימלי.

אני מאמין בכל מאודי באדם שהוא צלם האלוהים. ההתרגשות הגדולה שלי היא לגלות איך בעבודה מדויקת מטרה וממוקדת מצליחים אנשי אקים, בכל שרשרת המפעל היקר הזה, לייצר את ההנעה הזו שמקלפת את המוגבלות ומגלה את אור פניו של האדם באשר הוא אדם. ההליכה אל עבר הסנגור העצמי גם היא קריאת כיוון אמיצה שמחייבת את כולנו, כל חלקי החברה, להתאמץ ולצאת מאזורי הקטלוג והנוחות שלנו ולהרחיב את מעגל השייכות. המוטיב המרכזי של הכניסה למעגל הוא ההרגשה של אדם שהוא לא שקוף, שרואים אותו, שסופרים אותו, שמקשיבים לו, ששואלים אותו מה שלומו מתוך כוונה.
בכל המהלך הזה של הכנסת כל אדם למעגל השייכות יש מתח גדול בין החתירה לחרות לבין התנועה הטבעית שמבקשת לגונן על אדם מפני פגיעה. כדי לשחרר את התנועה הרפלקטיבית של ההגנה על מי שנראה לי לא מוגן אני צריך להגדיל בתוכי את האמונה בכוחותיו, ברצונו, בצמיחה שלו גם מתוך נפילות. ההליכה הזו אל עבר החרות דורשת המון אומץ ואתם, כמסגרת מסנגרת ומעצימה בחרתם בדרך הזו.

הכיוון שאקים בחרה ללכת בו ממוקד באדם ובמיצוי כוחותיו וחתירה למימוש החלומות שלו. אני מתבונן באנשים ובני משפחה המתמודדים עם מוגבלות שכלית, ורואה פלא מול עיני. רבים מבני אדם המתמודדים עם מציאות מורכבת נוטים להתכנס לתוך חווית החיים שלהם ולהתבצר בתוכה. מתנדבי אקים בחרו ההפך. הם לא בחרו להיות הורים, אחים או מתמודדים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית אבל כן בחרו להיות שליחי ציבור ולהוביל את החברה כולה למקום טוב יותר, מתוקן ומכיל יותר. אתם הבעלים של העמותה ואני מלא תודה על הזכות שנתתם לי להיות שותף למסע הזה. אני לא נאיבי לחשוב שהתיקון שצריך לייצר בחברה יכול להתרחש בחופזה. אמונות ודעות של אלפי שנות תרבות שקועות בעומק ההתנהלות החברתית שלנו והשינויים חייבים להיות איטיים וקשובים לשטח. אבל סימון המטרה וחתירה לתיקון בהתמדה הוא סיפור החיים של הארגון או המשפחה הזו. על זה אמרו לנו חכמינו במשנה: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".

מאחל לכולנו עבודה משותפת ומאירת פנים.
הרב בני לאו,
יו"ר אקים ישראל