מדד ההכללה של אקים 2023 – חרבות ברזל

ממדד ההכללה של אקים 2023  – הבודק את השפעת מלחמת חרבות ברזל על אנשים עם מוגבלות עולה כי:

34% מהאנשים עם מוגבלות שכלית חוו הרעה במצבם הנפשי עקב המצב והפגיעה בשגרת החיים. 97% מהאנשים ומבני משפחתם סבורים כי שגרה היא חיונית עבור ילדים ואנשים עם מוגבלות ו82% מדווחים כי שירותים מקוונים מתאימים לבני משפחתם עם מוגבלות

78% מהאנשים עם מוגבלות שכלית חשופים לחדשות ומודעים למלחמה * עוד מצביע המדד כי 12% מילדי החינוך המיוחד נעדרים מהמסגרות החינוכיות מאז פרוץ המלחמה * 21% מהבוגרים אינם נמצאים במסגרת התעסוקתית הקבועה שלהם * המדד נערך לרגל חודש המודעות הבינ"ל לזכויות אנשים עם מוגבלויות

סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים: "הסקר מלמד אותנו שעלינו לעשות הכל על מנת להשאיר את המסגרות – החינוך לילדים והתעסוקה לאנשים – פתוחות עד כמה שניתן לצורך צמצום הפגיעה בשגרת החיים של אנשים וילדים עם מוגבלות ומניעת הדרדרות במצבם הנפשי.

כן למדנו שיותר ויותר אנשים מצליחים ונהנים לצרוך שירותים מקוונים ועל כולנו להמשיך ולפתח גם מענים אלה"  

מדד ההכללה של אקים ישראל, בוחן את מידת הכללתם של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, נערך השנה לרגל חודש המודעות הבינ"ל לזכויות אנשים עם מוגבלות והוקדש כולו למלחמת חרבות ברזל, במטרה לבדוק את השפעת המלחמה על אנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם.

בסקר מקוון שקיימה עמותת אקים השתתפו 130 בני משפחה לאנשים עם מוגבלות שכלית בגילאי 4-71 מכל הארץ. בנוסף, לצורך שמיעת קולם של האנשים עצמם, נערכו 8 קבוצות מיקוד בהן השתתפו אנשים עם מוגבלות שכלית בגילאי 15-68.

יודגש, כי מדד ההכללה לשנת 2023, נערך בצילם של אירועי הלחימה, בעוד משפחות רבות ובהן אנשים עם מוגבלות פונו מבתיהן, ומצויים הרחק מהשגרה היומיומית – במלונות ובמקומות הארחה אחרים, מה שמחמיר אף יותר את הנתונים שעלו במדד.

את מדד ההכללה לשנת 2023, מקדישה עמותת אקים ישראל לזכרן של רות פרץ ז"ל ונויה דן ז"ל, ילדות עם צרכים מיוחדים שנרצחו בשבת השחורה של השבעה באוקטובר.

תמצית הנתונים, מתוך הסקר שנערך בקרב בני המשפחה של אנשים עם מוגבלות:

  • 97% מהמשיבים הסכימו במידה מסוימת עד רבה ששגרה חיונית לבן/בת המשפחה וכי יש להתחשב בכך בעת קביעת מגבלות על הפעלת מסגרות חינוכיות ותעסוקתיות לאנשים עם מוגבלות שכלית במצבי חירום ולדאוג שיפעלו גם בתקופת חירום בשל חשיבותם הרבה. הדבר נכון משמעותית כאשר עוסקים הן במסגרות שנאלצו להיסגר בשל המצב (מסגרות חינוכיות ותעסוקתיות) והן כאשר מדברים על משפחות שנאלצו להיעקר ממקום מגוריהן בשל המצב ולעבור להתגורר באזורים אחרים בארץ.
  • 12% מהילדים והילדות בחינוך המיוחד אינם מגיעים למסגרות הלימוד מתחילת המלחמה ועד היום, גם לאחר שמסגרות החינוך נפתחו. באקים ישראל שמחו לגלות כי רובם המכריע של ילדים וילדות בחינוך המיוחד מגיעים למסגרות באופן עקבי, יום יום, למרות המצב, דבר המעיד על חשיבות המסגרות בעבורם.
  • 21% ציינו כי בן/בת משפחתם, אדם עם מוגבלות שכלית אינו מגיע למסגרת תעסוקתית מתחילת המלחמה, גם לאחר שהמסגרות נפתחו. גם כאן, נוכחותם של מרבית הבוגרים במסגרות התעסוקתיות- גם בימים בהם חלה הסלמה במצב הביטחוני- מעידה על חשיבות הפעלת המסגרות והשמירה על השגרה בעבור הבוגרים, ואקים ישראל גאה על האפשרות להעניק להם- למרות האתגר הביטחוני האדיר- את האפשרות ליהנות ממסגרות תעסוקה פעילות.
  • 34% מהמשיבים ציינו כי חל שינוי לרעה במצבו הנפשי של בן/בת המשפחה עם המוגבלות מאז פרצה המלחמה. חרדה, מתח, לחץ, פחד, חוסר שינה, חרדה לגורל יקיריהם, פגיעה בשגרת היומיום ובדידות, אלו הסיבות שגרמו לכך. למרות זאת, רק 4.5% מתוך כלל המשיבים פנו לקבלת סיוע נפשי. באקים מעריכים כי חלק מההחמרה במצבם הנפשי של אנשים וילדים עם מוגבלות, נובעת מהעובדה שבחודש הראשון בתי הספר לחינוך מיוחד ומסגרות התעסוקה והיום לבוגרים היו סגורים והפגיעה בשגרת היום יום היתה משמעותית ודרמטית בעבורם.
  • 78% מכלל המשיבים ציינו שבן/בת המשפחה חשופים במידה מסוימת עד מידה רבה למידע על המלחמה.
  • 46% מבני המשפחה ציינו שלדעתם אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות חשופים רק למידע הכרחי לצורך שמירה על חייהם (הנחיות פיקוד העורף) מתוך רצון להגן עליהם. אנשים עם מוגבלות שכלית שהשתתפו בסקר הביעו ידע רב על המתרחש במלחמה, אך ציינו כי החשיפה לחדשות קשה עבורם והם מעדיפים להמעיט בצפייה.
  • 5% השיבו ששירותים מקוונים (חינוך, פנאי, טיפולים פרא-רפואיים) מתאימים לבן/בת משפחתם במידה רבה או במידה מסוימת, וחשוב לקיים אותם במקרים בהם המסגרות פועלות באופן חלקי או לא פועלות כלל.

 

מקבוצות המיקוד שנערכו בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית עולה כי:

  • הרוב המוחלט של האנשים יודעים איך להתנהל ומה עליהם לעשות בעת התרעה והוכיחו שליטה ובקיאות בהנחיות פיקוד העורף.
  • באופן טבעי הרוב המוחלט של האנשים דיווחו על תחושת חרדה ולחץ בעת התרעה. יחד עם זאת, רובם מוגנים ובטוחים כשהם נמצאים במרחב מוגן כמו כן, השליטה בהנחיות, מרגיעה אותם.
  • כל האנשים נחשפו במידה מסוימת לאירועים קשים שאירעו ב -7 באוקטובר. כולם יודעים ומבינים שיש מלחמה חלקם ידעו פרטים על הטבח הנורא, חלקם שמעו על הטרגדיות האנושיות בהן סיפורן של רות פרץ ונויה דן, נערות עם מוגבלות שנרצחו.
  • את רוב המידע האנשים שואבים מאמצעי התקשורת בעיקר הטלוויזיה, חלקם הקטן נחשפו למידע ברשתות החברתיות ומקצתם שמעו את הדברים בשיחות של בני משפחה או אנשים אחרים. עם זאת כולם ציינו כי החשיפה לחדשות קשה עבורם והם מעדיפים להמעיט בצפייה.
  • רוב האנשים מכירים אדם אחד או יותר המשרתים בצבא, בין אם קרוב משפחה או איש צוות באחת המסגרות התומכות, והביעו דאגה לשלומם.
  • רבים מהאנשים העידו על תחושת בדידות מאז פרוץ המלחמה. רבים מהאנשים אמרו שזאת תחושתם כתוצאה מכך שמאז שפרצה המלחמה הם אינם יכולים לצאת לעבוד, ללכת לפעילות פנאי, לפגוש חברים, ללכת לקניון, לטייל עם הכלב לבד, לבקר קרובי משפחה, לצאת לבתי קפה ועוד. עם זאת, ציינו כי בתקופות אלה מפגשים ופעילויות בזום סייעו להפגת הבדידות והשעמום ויש להמשיך איתם.

מסקנות המדד:

  • צורך בשגרה ומפגשים בלתי אמצעיים – גם בימי מלחמה, ולמרות הסיכונים בחלק ניכר משטחה של ישראל, מהמדד עולה באופן מובהק ששמירה על השגרה נמצאת בראש סדר העדיפות לאנשים ולבני משפחותיהם גם בעת הזו. בכלל זה שגרת תעסוקה, מפגשים בין אישיים עם בני משפחה, חברים ועוד.
  • שינוי לרעה במצבם הנפשי של האנשים – בקבוצות המיקוד העידו רבים מאוד על כך שמאז פרצה המלחמה חייהם השתנו וכך גם מצב הנפשי. הם חווים חרדות, קשיים בהעדר שגרה וחברה, ועוד. כך גם למעלה משליש מבני משפחותיהם של האנשים השיבו שמצבם הנפשי של בן/בת משפחתם עם המוגבלות השתנה לרעה מאז פרוץ המלחמה. למרות זאת בודדים פנו לקבלת סיוע נפשי.
  • חשיפה למידע – החשיפה לחדשות בעת הזו ככלל קשה לאנשים ורבים מעדיפים להגביל את זמן הצפייה. עיקר החשיפה היא באמצעות הטלוויזיה. קרוב למחצית מההורים סבורים שיש להגביל את מידת החשיפה של האנשים למידע הכרחי בלבד לצורך שמירה על חייהם (הנחיות פיקוד העורף).

סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים: "מדי שנה, המדד משמש אותנו כדי ללמוד על מצבם וצרכיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. השנה, יותר מתמיד, המדד משמש אותנו כדי להתאים את התמיכה באנשים עם מוגבלות בהתאם לרצונם ולתחושתם במצב חירום כפי שלא חווינו בעבר.

המדד מעלה תמונה מדאיגה, המלמדת על חשיבותה של שגרת חייהם של אנשים וילדים עם מוגבלות. רבים מהם נעקרו מביתם ומהמסגרות שאליהן הורגלו, חלקם מבינים את מצב המלחמה שבו מצויה ישראל אך אין להם את היכולת למצוא דרכים להביע את חששותיהם ולהפיגם.  על מנת לשמור על שגרה פעילה ככל הניתן, וכן לאפשר לצוותים המקצועיים מעקב אחר מצבם הנפשי של ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית, אנו למדים שעלינו להמשיך ולבצע פעילות מקוונת שהתפתחה מאוד בימי הקורונה ומעניקה מזור לרבים, לקיים מפגשים בקבוצות ככל הניתן ולהנגיש את המידע בהתאם ליכולות ולצורך. החשיפה לאירועי השבעה באוקטובר עוררה ברבים חרדה קשה, ועל כן מוטלת עלינו, כחברה, החובה לדאוג להנגשת מידע באופן תואם גם עבור אנשים – ילדים ובוגרים- עם מוגבלות שכלית".