אקים

Font Size



SCREEN

Profile

שנה גודל טקסט
שנה ניגודיות

   
דף הבית דיור בקהילה

Akim Home top09

  • akim-pres1.JPG
  • akim-pres2.jpg
  • akim-pres3.jpg

חזון עמותת אקים

לעשות את החברה הישראלית מקום טוב יותר לאנשים עם מוגבלות שכלית ולבני משפחותיהם. חברה מכבדת חמה ומקבלת המאפשרת מימוש עצמי מתוך הכרה בשונות ומחויבות לשיוויון הזדמנויות.

 

חברה מכלילה 

היא חברה חזקה

 

קו סיוע "הורים למען הורים"

1-800-399-333

רביעי, 20 יולי 2016 10:42

דיור בקהילה

Written by 
Rate this item
(0 votes)

בראשית שנות ה-80 עמותת אקים הייתה בין פורצות הדרך בנושא הקמת מערכי דיור בשכונות המגורים בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית (הוסטלים ודירות). בכך ביקשה אקים לאפשר למשפחות את הבחירה שבין מגורים במעונות, הישארות בבית או מגורים עצמאיים בקהילה.

 

התפתחות נוספת בתחום הדיור לאנשים עם מוגבלות שכלית, היא הקמת מערכי דיור לאנשים מזדקנים. הקמת מערכי דיור אלו מצריך התאמות מבניות מיוחדות. אחד מהדגשים המנחים את אפיון מערכי הדיור, בכל רמות העצמאות, הוא ההקפדה על איזון בין פרטיות הדייר לחשיבות החיים בחברה תוך השתתפות בקהילה בחיי היומיום.

 

בצד תכנון החדרים, באופן שיאפשר מידה מרבית של פרטיות, מושם דגש על תכנון שטחים משותפים שיעודדו שהות משותפת באווירה משפחתית, לאורך שגרת היומיום, בשבתות ובחגים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לביטוי האישי של כל דייר בהיבט של עיצוב החדר וארגון חפציו האישיים, כמו גם שותפותו ומעורבותו בתכנים הנוגעים לחלקים המשותפים של הבית.

 

d1     d2  

 

הצוותים המקצועיים – חלק מהמשפחה


מערכי הדיור של אקים מעסיקים מדריכים ותיקים ומנוסים, המודעים לצרכי הטיפול הייחודיים של הדיירים והמחויבים לזמינות בכל שעות היממה.


בכדי לעמוד בדרישות המקצועיות ועל מנת להמשיך להתפתח, מקיימת אקים תהליך מתמיד של בדיקה, למידה, הגדרה ויישום הסטנדרטים המקצועיים, בכל תחומי הפעילויות ובמתחמי הדיור עצמם.


בדיוני הצוות המקצועי של כל אחד ממערכי הדיור מושם דגש רב על אבחון הצרכים האישיים והמשתנים של כל דייר, על גיבוש תכניות לקידומו ועל חיזוק המארג החברתי שנוצר במסגרת החיים המשותפים.


הצוות המקצועי, הניסיון ומדרג מערכי הדיור, מאפשרים לאקים להעניק לכל אחד מהדיירים סביבה תומכת המסייעת לו להתקדם, להשתלב בקהילה ולשפר את איכות החיים שלו.

 

 

הקשר המשפחתי וחיזוקו


כעמותה שהוקמה על ידי הורים , מקפידה אקים על הידוק ועל שמירת הקשר המיוחד עם הורי הדיירים, או עם האפוטרופוסים שלהם.


הצוות המקצועי של כל מערך דיור מונחה לעודד את שיתופם של ההורים בפעילויות ובתכנים, לקיים עימם תקשורת רציפה ולדאוג להקמת ועדי משפחות מעורבים ופעילים.

 

 

 d3    d4  

 

 

הפעלת ועדי ההורים במעונות הפנימייה בהוסטלים ובדירות


מתוך תפיסה המבקשת לפתוח בפני כל אדם עם מוגבלות שכלית את מגוון האפשרויות הקיימות במסגרת המגורים המתאימה, מפעילה אקים את ועדי ההורים במסגרות הדיור, במטרה להבטיח את השמירה על זכויות דייריהן ועל רווחתם. אקים פועלת להקמתם של ועדי הורים במסגרות הדיור בקהילה-בהוסטלים ובדירות.


יתרה מכך , בעקבות מאבק של שנים ועתירות שהגישה אקים לבית המשפט העליון, שונה תקן כוח האדם במעונות וכיום הוא עונה באופן מיטבי יותר על צורכי דייריהם. ובימים אלו נמצא על סדר היום הארגוני נושא התקן של מערך הדיור בקהילה.

 

 

מסגרות הדיור החוץ ביתי


במסגרות הדיור החוץ ביתי ניתנים לדיירים כל השירותים הנחוצים המקיפים את מכלול חייו: מגורים, טיפול, בריאות , תעסוקה, תוכניות קידום, חינוך, פנאי, שירותים סוציאליים, שירותים פסיכולוגיים , שירותים פסיכיאטריים טיפולי שיניים, שירותים פרא רפואיים ועוד.


שירותים אלה ניתנים בהתאם לתוכנית טיפולית אישית של הפרט, הנקבעת על ידי הצוות המקצועי, בשיתוף עם משפחתו (במידת האפשר) והמיועדת למימוש הפוטנציאל הטמון בו.


המסגרות בנויות על יסוד התפיסה הפלורליסטית והן שואפות לענות על צורכי הדיירים תוך התייחסות לגילם ולרמות התפקוד שונות של כל אחד מהם.

השמתו של האדם בדיור חוץ ביתי יכולה להיעשות באחת משלוש מסגרות: דיור מוסדי, דיור קהילתי או משפחה אומנת :


דיור מוסדי (מעונות פנימייה) - מעון הפנימייה הוא מבנה חברתי ופיסי המאופיין בכך שהחניך המטופל נמצא בו במשך כל שעות היממה או מרביתה. זוהי מסגרת טוטאלית שאמורה לספק את רוב צרכי המטופלים ולפקח עליהם באופן מלא .


עיקר השירותים ניתנים בתוך המסגרת על ידי אנשי מקצוע מתאימים .


דיור קהילתי (הוסטלים ודירות) - הדיור הקהילתי מהווה סידור חוץ ביתי חלופי למשפחה הטבעית או לדיור מוסדי. הוא ממוקם בקהילה כיחידת מגורים נפרדת ודייריו משתמשים בשירותי הקהילה הרחבה.


משפחות אומנה - אומנה הוא מושג כללי ורחב המתייחס לשורה של מצבים בהם הילד שוהה מחוץ למשפחתו הטבעית. אימוץ עקרון הנורמליזציה מעמיד את השירות של אומנה כאופציה הקרובה ביותר למשפחה הטבעית . האומנה מהווה פתרון אלטרנטיבי עבור ילדים, מתבגרים או מבוגרים חריגים, מציעה תמיכה פיזית, רגשית וחברתית ומעלה את הסבירות להתפתחות נורמטיבית .

 

 

תהליך ההשמה במסגרת חוץ ביתית


ההחלטה על השמת אדם עם מוגבלות שכלית במסגרת חוץ ביתית מביאה בחשבון שלושה מרכיבים: מאפייני האדם, מאפייני המשפחה ומקורות תמיכה.


מאפייני האדם הקשורים להשמה חוץ ביתית הם: העדר התנהגות מסתגלת, קיומן של בעיות התנהגות ורמות תפקוד נמוכות.


מאפייני המשפחה הרלוונטיים להשמה כוללים: סטאטוס אישי (משפחה חד-הורית), קיומם של מצבי דחק יומיומיים או מצב בריאות קשה של אחד ההורים (או שניהם )
מקורות התמיכה יכולים להיות פנימיים (במשפחה) או חיצוניים (יום לימודים ארוך, לדוגמא ).

 

איך פונים ?


המעבר ממגורים בבית המשפחה למסגרת דיור חוץ ביתי יכול להיות ביוזמת המשפחה או ביוזמת שירותי הרווחה עפ"י בקשת המשפחה :
תהליך העברה של אדם עם מוגבלות שכלית מבית המשפחה למסגרת דיור חוץ ביתי מתחיל בפנייה למחלקת הרווחה ברשות המקומית לצורך הפניה לוועדת אבחון במשרד הרווחה .
ביוזמת פקיד הסעד ברשות המקומית: במקרה שנשקפת סכנה תכופה לאדם עם הפיגור או לזולתו, חוק הסעד מקנה לפקיד הסעד את האפשרות לנקוט את כל האמצעים הדרושים, לדעתו , למניעת אותה סכנה - אף ללא הסכמת האדם עם הפיגור או האחראי עליו.


במקרה שפקיד הסעד מחליט, עקב מצב חירום, להוציא אדם עם מוגבלות שכלית מרשות האחראי, הוא חייב לקבל את אישור בית-המשפט לכך בתוך שבעה ימים.

 

 

מהו אופן הטיפול בפנייה ?


שלב א': ועדת אבחון
• ועדת האבחון תמליץ על סוג מסגרת המגורים המתאימה ביותר - מגורים בקהילה או במסגרת של מעון פנימייה
• על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים), ועדת האבחון חייבת לתת עדיפות לדיורו של האדם עם המוגבלות השכלית בקהילה
• המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת האבחון בעניין סוג הדיור המתאים ביותר.

 

שלב ב': ועדת השמה
• לאחר קביעת ועדת האבחון בעניין סוג המסגרת המתאימה ביותר עובר הדיון בעניינו של האדם עם הפיגור לוועדת השמה מחוזית של משרד הרווחה. תפקידה של ועדת ההשמה הוא לקבוע איזו מסגרת מתאימה
לדייר. ההשמה מתבצעת על פי מקום המגורים של הדייר ובני משפחתו ובהתחשב ברמת הפיגור והתפקוד שלו והתאמתו לאוכלוסיית המסגרת
• ככלל, ניתנת למשפחה של הדייר האפשרות לבחור מבין כמה מסגרות המומלצות על ידי ועדת ההשמה.


שלב ג': ועדת קבלה
לאחר הקביעה של ועדת ההשמה, מובא עניינו של הדייר בפני ועדת קבלה של המסגרת עצמה, המורכבת ממנהל המסגרת, רופא ועובד סוציאלי.


הדיון בוועדת הקבלה נעשה בנוכחות המועמד עצמו (הדייר) והוריו (או האפוטרופוס המייצג אותו), הגורם הטיפולי המפנה ונציג המסגרת שבה נמצא המועמד (מסגרת יומית או מסגרת חוץ ביתית ).
לוועדת הקבלה יוגשו המסמכים הבאים :
1) דו"ח סוציאלי מעודכן
2) אבחון עדכני והחלטת ועדת האבחון
3) חוות דעת רפואית על מצבו הרפואי והנפשי של המועמד
4) דו"ח תפקודי מהמסגרת היומית שבה נמצא המועמד, או ממסגרת הדיור החוץ ביתי ממנה הוא מגיע
5) אישור על מינוי אפוטרופוס - אם המועמד מעל גיל 18
6) כל מסמך רלוונטי אחר
החלטת הועדה תינתן בכתב, על ידי מנהל המסגרת, לכל חברי ועדת הקבלה ולגורם הטיפולי .

 

 

עיתוי ההשמה בדיור חוץ ביתי


פניית הורים להשמה חוץ ביתית קשורה לגיל הילד, אם כי קשר זה אינו בלעדי ומעורבים בו משתנים אחרים הקשורים בילד ובמשפחה.


בני משפחותיהם של ילדים ומתבגרים עם מוגבלות שכלית עומדים בפני דילמה אישית וחברתית כאשר עליהם להחליט אם להשאיר את הילד המוגבל בחיק המשפחה או להוציאו למסגרת חלופית.
עם התבגרותו של הילד המוגבל גדל נטל הטיפול וההשגחה ובמקביל גובר הצורך של ההורים להסתייע בשירותי תמיכה .


בשלב זה גם אקט ההשמה עצמו נחשב לצעד מקובל יותר .

 

 

הקשר בין גיל האדם עם פיגור לסוג המסגרת החוץ ביתית


לאחר שקיבלה המשפחה את ההחלטה על השמת הבן או הבת במסגרת חוץ ביתית, עולה השאלה באיזה סוג מסגרת הוא יושם: דיור מוסדי, דיור קהילתי או משפחה אומנת ?


מסגרות החינוך המיוחד, המקיימות את חוק החינוך בשנים האחרונות עד גיל 21, מקדישות את שלוש שנות הלימוד האחרונות (גיל 18 עד 21) לתוכניות ייחודיות שמטרתן להכשיר את האדם עם המוגבלות השכלית לחיים עצמאיים בקהילה. ההכנה לדיור הקהילתי תופסת חלק נכבד מתוכניות אלה .


כאשר אנו דנים בהשמתו של אדם בוגר (גיל 18 ומעלה) במסגרת דיור חוץ ביתי נחשבת ההשמה לנורמטיבית יותר: אם מדובר בהשמתו של אדם עם מוגבלות שכלית אשר יכול לקיים אורח חיים עצמאי בקהילה הרי שתועדף עבורו אחת ממסגרות הדיור הקהילתי וההשמה תחשב נורמטיבית ומתוכננת.


אם מדובר באדם שאינו יכול לתפקד בקהילה תומלץ עבורו מסגרת דיור מוסדי אך עיתוי ההשמה ייחשב נורמטיבי בשל גילם המתקדם של הוריו .


השמת אדם בוגר במשפחה אומנת תעשה רק במקרים חריגים. רוב האנשים הבוגרים המתגוררים במשפחה אומנת נקלטו בה בילדותם או בנעוריהם והם ממשיכים להתגורר בה גם היום.

 

Read 2143 times Last modified on רביעי, 20 יולי 2016 11:01
Akimadmin

Quis fringilla quis cursus urna sed sed velit nunc metus condimentum. Et pretium nec magna eros id commodo ligula Phasellus Curabitur wisi. Lacus elit lorem ridiculus vitae tempus eget nibh ut risus et.

Website: www.joomlart.com
 
דף הבית דיור בקהילה